חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ת"א 8431-01-10

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
8431-01-10
23.3.2011
בפני :
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
יעקב לבייב
החלטה

רקע

בפני בקשה לדחיית  התביעה על הסף מחמת ההתיישנות.

המבקשת טוענת כי התובע הגיש תביעתו לאחר תום תקופת ההתיישנות ודין תביעתו להדחות.

תביעת התובע מתייחסת לנזק גוף, שנגרם לו בשנת 2002, כתוצאה מרשלנות רפואית. התביעה הוגשה בשנת 2010.

טענת התיישנות חוסמת את הדרך למיצוי הזכויות בבית המשפט ולכן יש להתייחס אליה בזהירות  רבה בעת שמדובר בסילוק על הסף בשלב בו  לא נשמעו כלל עדים.

דיון

מקובלת עלי טענתו של ב"כ המבקשת המלומד, כי יסודותיה העובדתיים של טענת ההתיישנות ייבחנו  על סמך התשתית העובדתית הנטענת בכתבי הטענות ועל כן הבקשה אינה נתמכת בתצהיר (לעניין זה ראה סקירה בת"א (ירושלים) 164/93 - כהן פרי ו-3 אח' נ' רמט בע"מ תק-מח 97(4), 802).

מועד ההתיישנות נקבע בסעיף 5 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "החוק") הקובע כי התקופה שבה מתיישנת התביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים.

בסעיף 6 לחוק נקבע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

המונח "עילת תובענה" נבחן בהקשר לדיני ההתיישנות. הנטייה הרווחת בפסיקה הינה לפרש את הוראות ההתיישנות בצמצום, בדרך שלא תגרום לסגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים פ"ד לח 678 ,673 (3); ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא 85 (1) ) וכדברי הש' ע' ארבל ב - רע"א 3266/07 ‏ ‏ פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ : "... יש להעדיף את הערך של בירור האמת על החסינות שבעל דין יכול לרכוש לעצמו שלא להידרש לתובענה").

איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג תוך ניסיון לאזן ביניהם.

כדבריו של השופט ברק ב-ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, (פ"ד לח (4) 558 ,554):

"דיני ההתיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו.

הגינות כלפי המזיק משמעותה מחייבת להגיע לזמן שבו יוכל המזיק לשחרר עצמו מסכנתה של התביעה. אין לדרוש ממנו שמירת ראיות לזמן בלתי מוגבל, מה גם שבמשך הזמן הדברים אובדים ונשכחים".

ובהמשך:

..."הגינות כלפי הניזוק משמעותה אפשרות הניתנת לו להכין את תביעתו כראוי ולתבוע את נזקו. אינטרס הציבור הוא שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה וכי בתי המשפט לא יעסקו בעניינים שאבד עליהם הכלח...".

מועד גיבושה של עילת התביעה לצורך התיישנות נגזר, על כן, משילוב המטרות האמורות המבקשות לאזן בין הגורמים השונים תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהם.

בנוסף יש לקחת בחשבון את התפתחות הפסיקה המכירה בזכותו של אזרח לגישה לערכאות כאחד מזכויות היסוד החוקתיות המוגנות על פי חוק יסוד כבד האדם וחירותו. פסיקה זו חייבת להיות נר לרגלינו בעת הכרעה בסוגיית ההתיישנות.

יצוין כי על פי הדין העברי, אין מוחקים תביעה על הסף, כפי שמציין פרופ'  א. שוחטמן בספרו " סדר הדין", הוצאת מורשת המשפט בישראל, תשמ"ח  1988, עמ'  164:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>